ילדי הגן בקיבוץ גניגר נרגשים מאוד. לבושים לבן וחבושים בכובעים הם יוצאים לשדות ומביטים בצינור המים השוצף.
מה הסיבה למסיבה? "חג המים" כמובן.
בשנת 1942, בה צולמה התמונה, וגם עשרות שנים אחר כך, היה מקובל לחגוג בקיבוצים את חג המים בסוכות. כיום חג השבועות מקושר אצל רבים מאיתנו למים, אבל במסורת היהודית-חקלאית שאותה ניסו הקיבוצים להחיות דווקא סוכות הוא חג המים. כתוב במשנה: "בחג [=בסוכות] נידונים על המים".
סוכות נחגג בתחילת עונת הגשמים, וזוהי הזדמנות מצוינת להודות על הגשמים שירדו, על השפע והחיים שהביאו איתם ועל היבול שנאסף בסוכות- חג האסיף- בזכות הגשמים שירדו בחורף. זוהי כמובן גם הזדמנות לבקש שנה גשומה נוספת, ולשם כך קיימת תפילה מיוחדת- "תפילת גשם" שנאמרת בחג שמיני עצרת, למחרת סוכות.
בזמן בית המקדש, היו חוגגים בסוכות את 'שמחת בית השואבה'- סדרת טקסים שמחים במיוחד שליוו את שאיבת המים ממעיין הגיחון בירושלים והעלאתם על גבי המזבח במשך כל אחד משבעת ימי החג. הריקודים והמחולות היו סוחפים עד כדי כך שנאמר במשנה כי "מי שלא ראה שמחת בית השואבה- לא ראה שמחה מימיו".
בהשראת המסורת היהודית, חידשה התנועה הקיבוצית את "חג המים" בסוכות. חג המים כלל טקסים וחגיגות המהללים את המים, את החקלאות ואת מעשי ידי האדם שמביא מים וחיים לכל נקודה על פני האדמה, וציפייה לשנה ברוכת גשמים נוספת.
למים!
סוכות נחגג בתחילת עונת הגשמים, וזוהי הזדמנות מצוינת להודות על הגשמים שירדו, על השפע והחיים שהביאו איתם ועל היבול שנאסף בסוכות- חג האסיף- בזכות הגשמים שירדו בחורף. זוהי כמובן גם הזדמנות לבקש שנה גשומה נוספת, ולשם כך קיימת תפילה מיוחדת- "תפילת גשם" שנאמרת בחג שמיני עצרת, למחרת סוכות.
בהשראת המסורת היהודית, חידשה התנועה הקיבוצית את "חג המים" בסוכות.
מתבוננים
- הביטו בבגדים שהילדים לובשים. בסנדלים, בחולצות ובכובעים. מה ניתן ללמוד מהם על אופי החיים והילדוּת בקיבוץ?
- סביב מה הילדים מתכנסים? מה הוא מסמל
-דמיינו מה אומרת הגננת לילדים ועל מה הם משוחחים
דנים
- האם גם לדעתכם מתאים לחגוג את "חג המים" בסוכות? אם לא, האם יש מועד אחר שמתאים יותר לחגוג בו את "חג המים"?
- האם גם בימינו מתאים לחגוג את קיומם של המים ושל הגשמים? מדוע?
משווים
בחלק "מבינים" תמצאו שני קטעים שעוסקים במים, בגשם ובברכה שהם מביאים לעולם.
הקטע הראשון הוא מתוך "תפילת גשם" שנאמרת בשמיני עצרת (שמחת תורה), והקטע השני הוא שיר "חג המים" שחיבר אברהם ברוידס בשנת 1947
השוו בין שתי היצירות:
למי פונים בכל אחת מהם? מי אחראי על המים ועל החיים שהם נותנים?
מה האווירה בכל אחת מהיצירות?
לאיזו יצירה אתם מתחברים יותר? עם איזה מסר אתם מזדהים?
אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ
זְכוֹר אָב נִמְשַׁךְ אַחֲרֶיךָ כַּמַּיִם
בֵּרַכְתּוֹ כְּעֵץ שָׁתוּל עַל פַּלְגֵי מַיִם
גְּנַנְתּוֹ הִצַּלְתּוֹ מֵאֵשׁ וּמִמַּיִם
דְּרַשְׁתּוֹ בְּזָרְעוֹ עַל כָּל מָיִם
בַּעֲבוּרוֹ אַל תִּמְנַע מָיִם
- - -
זְכוֹר שְׁנֵים עָשָׂר שְׁבָטִים שֶׁהֶעֱבַרְתָּ בְּגִזְרַת מַיִם
שֶׁהִמְתַּקְתָּ לָמוֹ מְרִירוּת מַיִם
תּוֹלְדוֹתָם נִשְׁפַּךְ דָּמָם עָלֶיךָ כַּמַּיִם
תֵּפֶן כִּי נַפְשֵׁנוּ אָפְפוּ מָיִם
בְּצִדְקָם חוֹן חַשְׁרַת מָיִם
- - -
שֶׁאַתָּה הוּא ה' אֱלֹהֵינוּ מַשִּׁיב הָרוּחַ וּמוֹרִיד הַגָּשֶׁם
לִבְרָכָה וְלֹא לִקְלָלָה
לְחַיִּים וְלֹא לְמָוֶת
לָשֹׂבַע וְלֹא לְרָזוֹן
(תפילת גשם, אשכנז)
שִׁיר וָשֶׁבַח לַיָּדַיִם
שֶׁקָּדְחוּ בְּאֵר הַמַּיִם.
הָעוֹפוֹת בְּרֹן כְּנָפַיִם
מְבַשְּׂרִים בְּשׂוֹרַת הַמַּיִם.
מַיִם, מַיִם, מַיִם...
הַשָּׂדוֹת בִּמְלוֹא שְׂפָתַיִם
מְבָרְכִים בִּרְכַּת הַמַּיִם.
מִתְּהוֹמוֹת וּמִשָּׁמַיִם,
רוֹנְנִים זִרְמֵי הַמַּיִם –
מַיִם, מַיִם, מַיִם...
בְּתֻפִּים וּבִמְצִלְתַּיִם
מְרַקְּדִים רִקּוּד הַמַּיִם.
הַשִּׂמְחָה כִּפְלֵי כִּפְלַיִם
לַקְּטַנִּים צְמֵאֵי הַמַּיִם –
מַיִם, מַיִם, מַיִם...
(חג המים, אברהם ברוידס)
בשיעור תרבות יהודית-ישראלית, בנושא: סוכות, זמן יהודי-ישראלי
בשיעור היסטוריה, בנושא: בניין הבית הלאומי בשנית 1920-1945; עיצוב החברה והתרבות במדינת ישראל
בשיעור תנ"ך, בנושא: חגים
בשיעור ספרות
עוד מאותו נושא